יום חמישי, 30 ביולי 2015

ילדי הקבוצה


קוראים לי מיה ואני כמעט בת 9, מתגוררת ברחובות. אני מאוד אוהבת לרקוד, לשיר ולשחק על במה. בדיוק לפני שבוע סיימתי קייטנה בבימת הנוער והופענו על במה. שמחתי לקבל את הספר וכבר התחלתי לקרוא בדרך לאילת!

אני ליאן, כמעט בת 11. אני אוהבת פיות, לצייר, לכתוב שירים והעיקר לצחוק ולהנות עם המשפחה! אני גם עולה לכיתה ה' ..






אני רוני, בת 9.5 ממזכרת בתיה, עולה לכיתה ד'. אוהבת את החברות שלי, נהנת לשחק איתן וליצור. אוהבת לקרוא בעיקר ספרי פיות ואגדות עם סוף שמח, אוהבת גם לצייר ולרקוד.




קוראים לי ליה, אני בת 10 (בדיוק היום!), גרה במזכרת בתיה ועולה לכיתה ה. כשעליתי לכיתה א היתה לי מורה שלימדה אותי כמה כיף לקרוא ולאהוב ספרים. מורה - פיה...קראו לה מיטל כספי. נשמע לכם מוכר? מאז אני אוהבת מאוד לקרוא ויש לי תחביב נוסף והוא לרקוד היפ-הופ. בתמונה, אני בדרך לאיטליה קוראת את הספר הקסום שקיבלתי ממיטל.

מזל טוב ליה!





לרכישת הספר לחצו כאן

יום שלישי, 28 ביולי 2015

כתיבה יצירתית ויצירה בעקבות ספר פרוניה

קבוצה יקרה!
בימים הקרובים ישלח לכם ספר "פרוניה" וקובץ משימות יצירתיות,
בינתיים - הנה הקובץ שיצורף, תוכלו להורידו בקישור הזה במידת הצורך.
כתבו בתגובות  לפוסט זה, פרטים עליכם: שמכם, גילכם, מקום מגורים, תחביבים ועוד.
קריאה מהנה,
מיטל.




 

יום שני, 27 ביולי 2015

קבוצת פרוניה ראשונה

הקבוצה הראשונה מתגבשת,
אט אט מבלי שיכירו זה את זה

ליה & ליה
 

מיה

 
רוני


ליאור


 
גילעד

 
גאיה


ליאן
 



מאיה
 
 
 


 

יום ראשון, 26 ביולי 2015

הצצה לפרק העשירי - ממלכת הים

יערה עמדה על החוף והסתכלה לאחור. מתוך מעמקי הים עלה מגדל מדהים ביופיו, שצבעו לבן.חלונות מרובעים קישטו את המגדל וצדיהם שזורים פרחי שושנים אדומות, ציורי עלים עיטרו את המגדל וקשת בענן חצתה את השמים.

 

יום שבת, 25 ביולי 2015

הצצה לפרק השביעי בספר פרוניה

בית ספר "כלנית" היה אחד מבתי הספר היפים ברחובות, הוא הוקף בעצים גבוהים שפרשו צמרותיהם כמו רוכנים אל החוסה בצלם, מדרגות רחבות הובילו לכניסה הראשית של בית הספר ומשם הסתעפו מסדרונות מוארים לכיתות הלימוד. ...."
"השביל המרוצף באבנים עתיקות, הוביל לשטח פתוח של מדשאה. פרחי בר צהובים שפכו גוונים בשולי מרבד הדשא והעניקו תחושה של ציורי קיץ.."


יום שישי, 24 ביולי 2015

איך הספר נולד?

זה התחיל כשישבתי במרפסת ויצרתי משחק חוויתי לילדי גן חובה, בנושא חומת ירושלים בשנתי הראשונה ללימודי הוראה. אני זוכרת שבין הכנת חומה אחת לשנייה (תוך הדבקת לבנים קטנטנות) הספר החל מתגלם בראשי. נדבך אחר נדבך. כשהגעתי לשער האריות כבר לא יכולתי לשבת עוד ויצאתי מן המרפסת לעבר המחשב.
התיישבתי והתחלתי לכתוב למעלה מיממה באופן רצוף. לא יכולתי להפסיק ובטח שגם לא רציתי. התעסקות בעולם הפיות מאפשרת לאדם להרגיש רפוי, נינוח, מוקסם ושלו. יש משהו בעולמן של הפיות המאפשר ריפוי נפשי ורגשי. לא סתם ספרי פיות נפוצים כל כך ומשרים אווירה ילדית, קסומה ומרפאה.

כשסיימתי את הטיוטה הראשון לא האמנתי. תמיד רציתי לכתוב, מאז שהייתי ילדה קטנה, אך החלום התגשם לו פתאום כך ללא התראה.
כל זה קרה בגיל 25.
עברו שנתיים כמעט עד שהספר יצא לאור. הוא המשיך להבשיל אצלי עוד זמן רב עד שהפך למה שאתם רואים כעת.





לרכישת הספר לחצו כאן

יום חמישי, 23 ביולי 2015

הצצה לפרק החמישי - פרוניה

יום קיץ יפה ושגרתי מילא בניחוחות תבשילים את שכונת הפרחים. ילדים השתכשכו בבריכות מים קטנות בגינות הבתים ומדי פעם נשמעה קריאה של אם מודאגת המחפשת את בנה. יערה שוטטה סביב, מבחינה כל הזמן בפיות המלוות את המולת היום. היא החלה להבין כי היכולת לראות פיות שייכת רק לה, אף אחד מתושבי השכונה, גדולים וקטנים, לא ראה את היצורים המופלאים שטרחו בעדינות להביא רגיעה ואושר לבני האדם.

לרכישת הספר לחצו כאן

יום רביעי, 22 ביולי 2015

הצצה לפרק השישי - פרוניה

חום הקיץ של ימי סוף אוגוסט הורגש היטב בפניה המיוזעות של יערה. שוב, כמדי שנה, דחתה את עטיפת ספרי הלימוד, לערבו האחרון של החופש. כעת ישבה כל המשפחה בחצר האחורית של הבית, השמיכה הלבנה שנוצרת בתוכה זיכרונות מדיפי ריחות רעננים של פיקניקים עמוסי פירות קיץ, פרושה על הדשא, ועליה עטיפות רבות, צבעוניות ונוצצות.
הפעם דילגו הוריה על הנזיפה המוכרת - "אבל למה לחכות לרגע האחרון" - ואמא כבר הייתה שקועה בגזירה מדוייקת של העטיפה הוורודה עם ציורי הפרפרים שנועדה לספר ההיסטוריה.
הימים האחרונים שינו את יערה, היא יכלה להרגיש זאת מדי רגע. אפילו עכשיו, כשאמה הייתה בטוחה שאיזשהו זבוב טורדני מדגדג אותה, ראתה יערה כי הייתה זו פייה זעירה."



לרכישת הספר לחצו כאן

תקציר ספר פרוניה


בתקופה שכמעט שנשכחה, שכנה בין שתי היבשות לאוראסיה וגונדוואנה, עיר עתיקה בשם אורה. גלי מי האוקיינוס הקדום, טתיס, התנפצו בחוזקה על החומות הגבוהות שתחמו את העיר. משב רוח חזק נישא עם הגלים וחדר בין חריצים קטנים בחומות, עושה דרכו במהירות לעבר חדרו של הנסיך אלכסנדר בארמון אורה. שאריות הרוח חדרו מבעד חור המנעול אל תוך חדרו וליטפו את פניו העדינות של הילד. הוא התעורר בבהלה לאחר שחלם חלום אימים. בחלום, אמו של הילד, מלכת אורה, נפטרה ממגיפה. מעט אחר כך, תושבי אורה נקברו תחת גלי הים הכבירים ואתם אלכסנדר ומפת סודות העולם.
שנים רבות עברו מאותו היום שאורה נעלמה מן העולם. ובעולם שונה לגמרי, ילדה עדינה שנולדה עם סמל פרוניה על גב כף ידה, עמדה לגלות את האמת.


לרכישת הספר לחצו כאן